ב31.1, כתבנו ליו״ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה; יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, ח"כ ינון אזולאי; והיועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, בעקבות החלטת ועדת הכנסת בעד הדחתו של חבר הכנסת עופר כסיף (חד"ש), ברוב של 14 תומכים מול שני מתנגדים, לפי חוק יסוד: הכנסת. ההדחה התקיימה בעקבות חתימתו של ח״כ כסיף על עצומת תמיכה בעתירה של דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נגד התנהלותה של ישראל בעזה.
לא היה בעצומה שום קרבה לעבירות של הסתה או המרדה, קריאה מפורשת או נרמזת לאלימות. ההפך הוא הנכון: העצומה קוראת להפסקת פעולות האיבה, להגנה על אוכלוסיות בלתי מעורבות בכלל ועל ילדים בפרט, לכיבוד החוק הבינלאומי ולפתרון מדיני לסכסוך הישראלי-ערבי. זאת כאשר אמירות של חברי כנסת ונושאי משרות ציבוריות שדווקא כן כוללות הסתה לאלימות, תמיכה בפשעי מלחמה ובטרור יהודי ממשיכות למלא את המרחב ואינן זוכות להתייחסות כלשהי, אפילו לאחר הצו הבינ"ל שניתן למדינת ישראל לפעול נגד אמירות המסיתים.
שנית, וחשוב לא פחות, נסיון ההדחה אינו רק פסול בהיותו מבוסס על ההאשמה המופרכת של 'תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל' – שכאמור נדחתה על הסף על ידי היועמ"שית לכנסת –אלא מטעם היותו עליית מדרגה בהשתקה ובהסתרה של המציאות הנוראה בעזה שאינה מוצגת בכלי התקשורת המרכזיים ושכל נסיון אזרחי להציגה במרחב הציבורי נחסם באלימות על ידי המשטרה.
تعليقات